בתקופה זו של טלטלות ושינויים, כשכל מה שחשבנו לאנושי ובטוח, מאבד מיציבותו,
והבנת מנגנוני הטראומה חיונית למפגש הטיפולי.
כאשר מדובר בטראומת עבר מתמשכת (טראומה מורכבת), הבנת המנגנונים חשובה עוד יותר.
קישור להקלטה
על מנת ל על מנת לזהות את ״תנועת חלקי העצמי השונים״ ואת הקצנתם בטראומה האקוטית הנוכחית, נלמד ונחקור באופן חוויתי את המונח "ריבוי חלקי עצמי", והמופעים היחודיים שלו בעת טיפול בטראומה מורכבת.
הסדנה תכלול דיון תיאורטי, תירגול אישי הקושר בין התיאורטי למעשי, ועבודה בזוגות השמה דגש על הידהוד גופני והעבודה איתו להבנת מערך ההעברות-העברות נגדיות בטיפול.
נלמד על ה-F הרביעי - White Flag , דפוס הפעולה בטראומה: הימצאות מתחת לחלון העוררות, המקום הנפשי בו כלו כל הקיצים.
נזהה כיצד הטראומה המורכבת משתחזרת בעת הנוכחית.
נבדוק מה קורה אצלינו כמטפלים.ות אל מול תופעות אלו וכיצד הדפוס שלנו בא באינטראקציה עם זו של המטופלים.
****
ריבוי מצבי עצמי:
על פי ברומברג האישיות איננה יחידה מגובשת אחת, אלא פוצלת למבנים אינטגרטיביים ברמות שונות של העצמי. פיצולים אלו הם תולדה של תהליכים דיסוציאטיביים, נורמטיביים ופתולוגים כאחד.
כלומר, הנפש הינה כ"מבנה" רוחבי המורכב ממצבי עצמי רבים, הבאים ליידי ביטוי לסירוגין במצבים וביחסים שונים.
תנועה גמישה בין מצבים אלו משמרת את אשליית אחדות באופן בריא וחיובי.
אולם, כאשר התנועה בין מצבי העצמי השונים נפגעת, חווית העצמי והיכולת לחוות אותו במלואו מוגבלות.
הפגיעה בתנועה זו נוצרת עקב שימוש במנגנונים דיסוציאטיביים פתולוגים, המופעלים כדי לשמור על חווית המשכיות העצמי.
כלומר, נוצר ניתוק, חוסר "תקשורת" בין החלקים המשפיעים על התנהלות יומיומית תקינה, כמו למשל יכולת לקבל החלטות, בניית יחסים מיטיבים, מימוש עצמי ועוד.
בטראומה מורכבת, הפיצולים בין חלקי העצמי עלולים להיות אף יותר קשים, בשל מצבים דיסוציאטיביים, בהם הנפש אינה יכולה ל"עכל" את הזיכרון הקשה.
מצבי עצמי אלו מקבלים ביטוי בטיפול בהעברה ובהעברה נגדית, למשל:
ההורה הלא מתערב/ הילד.ה המוזנח; המתעלל.ת הסאדיסטיים והקרבן חסר.ת האונים; המצלי.ה אל מול הילד.ה; חלקים הזכאים לנס מול עלו שנמחקים; המפתה והמפותה.
על אורית קלפיש-
פסיכותרפיסטית, מכשירה מטפלים בפסיכותרפיה ממוקדת גוף ובטיפול בטראומה, מדריכה ומנחת קבוצות וסדנאות. פיתחה וניהלה מספר תוכניות העמקה מקצועית למטפלים בתחום הטראומה וההדרכה.
בוגרת תואר שני בהצטיינות כמטפלת בתנועה, וכיום דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן בתוכנית למגדר בנושא הדהוד גופני בטיפול בטראומה מינית בילדות.
מלווה אותה ההבנה שהגוף הינו אתר לרישום חוויות התפתחותיות, כמו גם מנוף למשאבים, לשינוי ולתיקון דרך הקשר עם המטפל כמו גם הדיאלוג התוך והבין אישי להשכנת
שלום בין “חלקי עצמי”.
מפתחת ערכת קלפי ״שביל הזהב״ לכינון דיאלוג זה.
ממייסדות הארגון הישראלי לפסיכותרפיה גופנית.