הסדנה מתבססת ומקשרת בין שני תחומי ידע: תחום הקבוצות ותחום התקשורת (המילולית והלא-מילולית). חיבור המאפשר להבין, בקוגניציה ודרך הגוף, את החוויה הקבוצתית, וכיצד להשתמש בהבנה זו.

בהתייחסות לתחום הקבוצות נדגיש שתי הנחות בסיס.

• הקבוצה מהווה אולם של מראות – ובכך מספקת בו זמנית משוב ממספר מראות,  את שנעים לראות ואת שלא נעים לראות.

• הקבוצה מהווה מרחב לשיחזור דפוס היחסים שמאפיין את הפרט – שכן ההתנהגות בקבוצה היא כמו בחיים, מה שמאפשר לראות [שוב] את שאנו יודעים, להיחשף למה שאנו לא יודעים וחשוב יותר, הזדמנות לשנות.

​​

שתי הנחות אלו מתקשרות עם 11 גורמים מרפאים שמצא יאלום (2006) במחקר רחב שערך. גורמים אלו, מהווים חלק מהנחות הבסיס בעבודה עם קבוצה ומסבירים את כוחה של הקבוצה.

נדגיש מספר גורמים הרלבנטיים יותר לאלו העובדים עם קבוצות ואינם מטפלים קבוצתיים:

• שחזור מתקן של הקבוצה המשפחתית הראשונית,

• פיתוח טכניקות חיברות,

• למידה בין אישית,

• חיקוי והקניית מידע.

​

פוקס (1964), אבי האנליזה הקבוצתית, הגדיר את המרחב הקבוצתי כ'רשת של תקשורת ויחסים' ואכן, מאפיין מרכזי של התהליך הקבוצתי הוא התקשורת המתקיימת בו.

ידוע כי מעל 80% מהמסר הנקלט על ידינו הינו לא-מילולי, כלומר, איך נאמר משמעותי יותר ממה נאמר.

מה קורה בגוף בעת תקשורת קבוצתית, ברמת הפרט, האינטראקציה הבין-אישית וברמת הקבוצה כשלם, מהווה את המפתח להתייחסות לגוף בסדנה זו.

​

אך בקבוצה חשוב לשים לב לקבוצה כשלם ולא להתמקד רק במשתתף בודד. חשוב לבחון את יחסי הגומלין בין מה שאומרת הקבוצה לבין הגוף הקבוצתי – הממד הלא-מילולי של הקבוצה כשלם.

דרך ההתנסויות השונות בסדנה נחווה את הגוף ונתייחס ליחסים בין הממדים, ברמת הפרט וברמת הקבוצה כשלם, תוך הבנת כוחה של הקבוצה.